החירות להיות זהר, או איך יצאתי מהארון?

כילדה ביליתי שעות בעולמי הפנימי שהיה צבעוני, שמח ,מלא חיוכים, קצב והרמוניה. העולם בחוץ הרגיש לי לעיתים קרובות עצוב, אפור ,מעונן וקשה.

על הפער פיציתי בשעות מול הסרטים המצוירים,יצירתיות שהתבטאה בהמצאות :שירים , ריקודים , ציורים ,משחקים ודמיונות... כילדה כשהקשבתי לאנשים, בלטה לי הכוונה בדבריהם, האם טהורה או מתחכמת? מה נאמר ללא המילים. האם הגוף והמילים משדרים הלימה, האם הגוף מביע את שנאמר?

או שכל אחד מהם משדר מסר שונה, הפוך.

לחוש את אחורי הקלעים האנושיים, הרגיש לי לעיתים מבוכה. הרי המבוגרים אמורים ללמד אותי ואני מזהה בתוכי התנגדות להיות כמותם. מה שיצר בתוכי פער: להיות / לא להיות.

להיות האמת שלי, להביע את תחושתי בדרך עוקפת מילים ,בריקוד , או לקבור את הרגישות שלי ,את קולי הפנימי , בעצם את האור שבי. מי מזדהה איתי? התחושה מוכרת?

נולדתי עם השם יעל רבקה אסף. רבקה, למרות שנכח רק בתעודת הזהות, עורר בי התנגדות. כדיסלקטית ,רבקה סימלה עבורי את הצורך להתנצל ולקבור את אוצרותיי. בסביבות גיל 25 הסרתי אותה מתעודת הזהות. השם זהר היה מוצפן שנים רבות, בפברואר 2013, הכנסתי אותו כשם אמצעי בת.ז ובפורים-2015 הלב שלי בקש: ונהפוך הוא! זהר שם ראשי, יעל אמצעי. תודה לאומץ שעזר לי לבחור מהלב, להכניס את זהר ולהפוך אותו שם מוביל.

למרות ששנים רבות יעל אסף היה שמי המקצועי כרקדנית מורה ויוצרת, העזתי להסתכן, לשנות , לשנות ולדייק. לימים הבנתי שזהר הוא הפצת אור פנימי ורבקה (קברה עבורי )היה בדיוק הפוך. אוספת –אסף ביעילות –יעל את הזהר. הסיבה שאני מלמדת ב'דרך הפלמנקו' נוכחות, עוצמה וביטוי הקול-האור הפנימי היא שבעבר חשתי לעיתים צורך להתנצל על עוצמתי ועל הנוכחות שלי (קישור) . מכאן הגיעה אחת הפנינים בסטודיו אותה אנחנו מתרגלות : 'מרחב נטול התנצלות' ומכאן הגיעה 'ראו-יה' עליה אכתוב בפוסטים הבאים.

בחג חירות זה בקשתי חירות. הנשים המופלאות של קבוצתAgua –Luna , שאלו אותי: 'זהר, למה את לא מופיעה באופן תדיר?' תודה לכן אהובות! שלחתן אותי להתבוננות פנימה. החלטתי שאני היא החירות שלי, משחררת עצמי מהסתרה /כיווץ/ הנמכה. מסכימה להניע את זהר מהותי, לחזור ולחבור להופעות בשיתוף קהלים, כחלק אינטגראלי מחיי. ממקום של חירות הזהר בתוכי הרוקד על בימת חיי.

מה הקשר בין משה רבנו ל'ראו –יה' ולנשים בדרך הפלמנקו? מהם סוכריה ומנטה? איזה משחק הכי אהוב על הילדות בסטודיו? מהי המתנה עליה מספרות הנשים שרוקדות עם בנותיהן? על כל אלה בהמשך... באהבה זהר