חופש – יה משמע לאפשר לניצוץ הפנימי להיות המצפן של חיי, או איך לעבור מהישרדות לקיימות ?

משבר אישי כואב ,הזמין אותי להבין איך הריקוד הציל את החיים שלי ולהודות על עוצמת המתנה שנקראת ריקוד

ריקוד – היא הדרך שבחרתי לחיות את חיי, לרפא אותם , לחולל אותם...

בשבת הבנתי שעבורי ריקוד הוא דרכי להיות כאן בעולם המוזר שלנו בו הרוח והחומר נפגשים לעיתים רחוקות. יותר מזה, ריקוד זה להכניס אור בתוך החומר, בתוך הגוף הפיזי שלי.

משתפת כאן במחשבות ותובנות שעלו, אולי גם אתם תרצו לקחת מהן עבור עצמכם:

שמעתי פעמים רבות שבחסידות ריקוד שמתחולל מתוך שורש הנשמה הוא התפילה הכי עמוקה

הגוף – חומר הנשמה – רוח

חופש – יה* (מושג שיצרתי וקיבל משמעות חדשה)

משמע לחולל אור בגוף.

פעמים רבות האשימו אותי על היותי רוחנית, נאיבית, מדי אופטימית ואפילו לא מציאותית .... מצד שני כששיפצתי את הבית שלי לפני 22 שנים הארכיטקט אמר שאם לא הייתי רקדנית, הוא היה מציע לי לנהל את כל הפרוייקטים של הבניה. יש לי יכולות וקבלות במימוש חלומות מהלכה למעשה.

בעבר נהגו לחלק את האנשים לרוחניים או לחומריים.

ההישרדות – הנפרדות בין חומר ורוח שלטה רוב הזמן.

לאורך חיי ראיתי בדמיוני את החומר והרוח נאבקים בזירת אגרוף מלאה בדרמה ובקהל רועש המשמש רמקולים לדרמה, לקושי לכאב.

אנחנו בתקופה מיוחדת שבה עוד ועוד אנשים מחפשים דרכים לחבר רוח וחומר, צל ואור יחיד וקהילה.

ריקוד עבורי הוא הנכחת האור בגוף הפיסי – להגיע הביתה.

הריקוד הוא גשר בין החומר לרוח , אחדות הניגודים והזדמנות לחולל, לרקוד מתוך הניצוץ הפנימי .

'לרקוד אור' (שם המופע הראשון שלי) להכניס חיים בחומר, להכניס בו חופש, תנועה, זרימה, לפתוח מרחבים ולאפשר ריפוי.

לחזור הביתה לניצוץ הפנימי – לאהבה ממנו משפחת בני האדם הורחקה ברגע שבחרה לשכוח את הניצוץ הפנימי ולתת את כל הכוח לשלטונות ולממסד.

הריפוי הוא פנימי.

עולם החומר חיצוני.

ריקוד נשמה הוא ריפוי הגוף הפיסי (החומר) וחיבור לכל הרבדים של מי אני: פיסי, ריגשי, מנטאלי וגוף האור. שחרור וניקוי של כל מערכות היחסים.

ה"פלמה" ממנה מורכב השם פלמנקו הנה הלהבה, להבת החיים והחיבור שלה לגוף מהלכה למעשה.

לחולל בעברית משמע לרקוד ולברוא.

משחר ילדותי שיחקתי עם מילים ואותיות, שילוב של דיסלקציה, אימי שהמציאה תוכניות לימוד בלשון ומקרא והשורשים שלי – משפחת סבי, ששימרה את העברית מחורבן בית ראשון.

האור שמכניס הריקוד בגוף עוזר לכוון את 'תחנת הרדיו' לצליל המתאים. פשוט להיות כאן ועכשיו. כשאנחנו מנסים לעמוד על רגל אחת, אנחנו מחוייבים למצוא למצוא את שיווי המשקל והאיזון שלנו. זה מכריח אותנו לנקות את מחשבותינו ולהיות כאן ועכשיו.

האור מזמין את הרוקדים בנוסף לשיווי המשקל ולנוכחות ברגע הזה לחבור לתשוקת החיים.

מאז היותי ילדה , נהגתי להקשיב לאיך אנשים מדברים ולא רק למה נאמר. רוב הזמן חשתי פער בין מה שנאמר לרוח הדברים.

כשאמרתי מה אני מרגישה, נאמר לי "תהיי מציאותית".

עולם האמנות שהוא נאמן לאמת ולא עסוק בלגרוף רייטינג ,מזמין ריפוי, אחדות, שלווה, בריאות ושלום פנימי וחיצוני.

כשאנשי הבמה והמעזים להיות על בימת החיים כאן ועכשיו, מחוברים לניצוץ הפנימי, הם מזמינים את כולם לקבל השראה, לרפא, לסלוח ולאהוב.

אנשי האמנות לאורך ההיסטוריה העזרו לומר אמיתות שאחרים לא העזו לומר אותן בצורה גלויה. האמנות והיצירה האמיתית הם בעצם הגשר בין החומר לרוח.

זהר יעל אסף

צילום – יונת סער