?איך קשור הרצל לעץ התפוזים מהסרטים המצוירים

הרצל האהוב, שייך לחבריי הטובים לוחמי החופש היקרים. אלה ששינו את היסטוריה. אותם חברים אשר אימצתי ולא פגשו בי מעולם.

אז מה עץ התפוזים קשור לבנימין זאב, אתם שואלים?

לפני כן, כמה מילים על הילדה המנהיגה וחולמת החלומות שלימים יצרה את 'דרך הפלמנקו'. הדרך בה גידלתי את עצמי בבית הורי, שלבה שתי דרכים המנוגדות לכאורה: דרכה של מנהיגה היוצרת מציאות ודרכה של ילדת חלומות המשוררת שירים.

כשאת ילדת מפתח ומתורגלת להיות 'קו ראשון בחזית', כלומר לדאוג ולשמור על עצמך, את לומדת לשרוד ובקיצור להיות מנהיגה. מצד שני: כוח פנימי ברור, בקש ממני לשמור על הילדה בתוכי ולאפשר לה מרחב של אהבה הרמוניה ושמחה, מה ששלח אותי לנסוק על כנפיי הדמיון. השילוב של בית מאפשר, כמעט נטול גבולות (אימא גדלה בבית שמרני ולכן נקטה בדרך הפוכה) ושל ילדה דעתנית יצר את המנהיגה בתוכי. בן דודי אמר 'כשהיית קטנה, לפני שהיה לך צל, ענית לאביך'. מוזמנים להציץ בתמונה שלו כדי להבין למה נדרש אומץ לענות לו

במשך שנים רבות ,כל פעם שהמציאות לא מצאה חן בעיניי, ברחתי לעולמות משלי, בניתי לי 'איים באוויר' ,מעין ענני קסם. כל פעם שנדרשה הנהגה / משבר / פרוייקט , התגלצ'תי על שורשי אוויר, כמו טרזן בג'ונגל – לתוך המציאות. עניינית, חדה ,אמיצה, יצירתית וחדה כברק. לאחר מכן חזרתי מותשת ועצובה אל האיים שלי. לימים הכוחות שאפשרו בי בריחה :הדמיון, המילים, הצלילים, הריקוד... החזירו אותי הביתה. בית אותו בניתי אותו ,אותו חוללתי. למה הכוונה?

במשך שנים, על גבי במות ברחבי הארץ ובסטודיו – רקדתי, ערכתי שיתופי פעולה ולימדתי 'לרקוד אור' כשמו של המופע שלי בו אני משתפת את הקהל. 'לרקוד אור' מדבר על לבחור אור . במקום לפחד מהעוצמה , להתמסר אליה. לנוע ולתרגם בתנועה קצב, להיות נוכחת בגוף, ליצור יחד פיאסטה –חגיגה תוך קבלת האחר. לאט לאט קרה פלא:

ה 'לרקוד אור' גלש מהבמה לתוך החיים הפרטיים שלי ולימד אותי ביומיום לבחור אור, למצוא את החסד בכל דבר ולחבר את כל חלקיי יחד. הפעלת הקהלים בקבלת האחר, לימדה אותי לקבל ולהשלים עם כל החלקים בתוכי.

ילדת החלומות והמנהיגה התאחדו.

לפני שאפרד ,אני חייבת לכם את הסיפור על הרצל : הרצל מזכיר לי בהשפעה שלו על ההיסטוריה של העם היהודי ובכוח האמונה העצום שלו, את אברהם אבינו עליו הרבתה אמי לספר. כוח האמונה של אברהם 'לך לך מארצך ...' מרגיש לי מתכתב עם הקול הפנימי של הרצל לך לך לארצך.

בסרטים המצוירים כאשר חשקה נפשו של מישהו בתפוז, אך עץ התפוזים היה במרחק ניכר ממנו, הוא שלח יד מחוברת לרצון והיד התארכה והתארכה עד שהגיעה לעץ וקטפה תפוז. כך גם הרצל אשר כתב ביומנו ב1897, לאחר הקונגרס הציוני הראשון "אילו באתי לסכם את קונגרס באזל באמרה אחת, שעליי להיזהר שלא לבטאה בפומבי, הרי הייתה זו: 'בבאזל יסדתי את מדינת היהודים'. ...לו אמרתי זאת היום בפומבי, הייתה התשובה צחוק מכל עברים. אולי בעוד חמש שנים, לכל היותר בעוד חמישים שנה, יכירו בה הכול." אותה מדינה שקמה כעבור 50שנים. 'תפוז' רחוק ואפשרי.

ומה בהמשך אתם שואלים? מנחשים תמונתו של מי תלויה מעל ראשו של הרצל בחדר העבודה שלי? מה למדתי מסדנאות שנתתי באיל"ן ליוסוף בן ה9 ,מרים בת ה60 ושתי חברות בעלות תסמונת דאון? מה המשפט אותו שמעתי מנשות 'דרך הפלמנקו' הכי הרבה פעמים ומה אומרות הפלמנקיטיטו בנות ה4 לפני שהן נעמדות על רגל אחת?

להתראות בשבוע הבא

באהבה זהר

באהבה , זהר