הדרך של אמי להעניק לי את זכות הבחירה


בילדותי חוויתי אימא מאוד מאוד פסימית שסיפרה לי סיפורים מאוד מאוד אופטימים. מבלבל? כן. מאוד. אך גם צופן מתנה אדירה :זכות הבחירה.

בכל הקשור לענייני הרוח , אמי הייתה נוכחת במלא העוצמה אך בכל מה שקשור לחומר ובחיי היום-יום הייתי צריכה להתנהל בכוחות עצמי.

מי שקרא את הסיפור על אבי שקנה את מכונת התפירה לתפור לי חצאית טוטו ושאל: איפה היית אימי? אימי האהובה שרה אסף ,תפרה מילים וצלילים, סיפורי תנך וסיפורי זן אותם נהגה לספר לי לפני השינה. תובנות שסיפרו לה המורים מבית ספר הפתוח (!!!) בו למדה בירושלים ויתר סוללת מוריה המונה את: ישעיהו לייבוביץ, נחמה לייבוביץ, מרטין בובר ומחנך הכיתה האהוב אברהם אבן שושן. אהבתה של אמא לעברית נבעה גם משורשיה המשפחתיים: שם נעוריה- מתתיה (מתת-יה) משבט חג'ופוליס שהתגוררו ביאנינה אשר ביון, קבלו את הכינוי חאג' כיוון שאחרי חורבן הבית עברו ליון והמשיכו לעלות לארץ מדי שנה וכששוחחו בינם לבין עצמם ליד הגויים לא דברו בלדינו, כי אם בעברית!

בנוסף לאהבה שלה לעברית, לתנך ולשפע הספרים אותם אספה באהבה, היא נהגה לשבת ליד הפסנתר כשסיגריה משורבבת בין שפתיה, תוך שהיא שרה שירי עם, בלוז ובאך.

אוסף התקליטים המגוון יכול היה להתחרות באוסף הספרים בביתנו. זו הייתה דרכה לאהוב: דרך מילים וצלילים.

במשך השנים הבנתי שלנגן ולספר ,זו הייתה דרכה לאהוב אותי: להעשיר אותי במשלים ובספרים, למצוא תמיד את המוסר השכל, להקשיב וללמוד מכל אדם ולכבד קבצן כמלך . לימים הבנתי שמבעד למסך הביקורתיות הקשה, חוסר תשומת לב למגע, מילה טובה וארוחה חמה, הייתה שם אהבה.

אמא, שהייתה מורה נערצת של מורים, לשפת הקודש ולתנך ,ונחשבה כעילוי בתחום ההוראה לא האמינה באלוהים, אך זה לא הפריע לה להנכיח את התנ"ך כבן בית והרשתה לי להתווכח עם אלוהים! כשמחיתי :'מה פתאום רחל אמנו נענשת על פשעי יעקב?' כאמור,עודדה אותי לחשוב בצורה עצמאית. לעשות מה שאני אוהבת ,לפתח עצמאות מגיל צעיר ולהבין את חשיבותה של הצעידה בדרך.

לפני 12 שנה כשהחלטתי להיפרד מהמתנ"ס בו לימדתי עשור, נתתי לתלמידותיי האהובות מכתב בו בקשתי שתזכורנה את האור בתוכן ואת שמחת הפרגון, ניגש אלי דב שמש, אבא של תמר ואמר: אלא אינם רק שיעורי פלמנקו, כי אם שיעורי חיים! כך נפתחה 'דרך הפלמנקו' שם מדויק שבחרה חברתי אילאיל פיק.

ולמה זה קשור לאימא? כיוון שהדבר הכי משמעותי שלימדה אותי אימי: הדרך הרבה יותר חשובה מהמטרה. כשאיחרתי לבית הספר ,עניתי למורה: אמא אמרה שהדרך יותר חשובה , אז הלכתי להריח פרחים בדרך.

ואיך בכל זאת למדתי להעריך סדר, גבולות, חוקים?איך הסדר והגבולות קשורים לתובנות משיעורים בתקופה שלימדתי בכלא? איך הייתי בקורס קצינות בלי שעון??? מה משותף לחברי לוחמי החופש ,לחוקים ולסרטים מצויירים? ואיך פתחתי את שיטת ה'שעשוע מאורגן' המקנה לילדות את כל התורה דרך משחק ושעשוע מהנה? כל אלה ועוד סיפורים ותובנות שלי? על כל זה אספר בפוסטים הבאים .

להתראות באהבה

זהר

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
No tags yet.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

עיצוב ובניית אתר תדמית: webmeup


דברו איתנו:  דוא"ל: flamencoway@gmail.com             טלפון: 052-3677210

  • Facebook - Black Circle